איזה שטויות. אני לא חייבת להסביר לדקל מדוע ביקרתי כאן, אני לא עובדת אצלו/ה. כמובן שבעלי היקר יודע שביקרתי כאן, הוא גם מבין היטב מדוע, וכל העניין נראה לו טריוויאלי לאור זאת. הוא לא ידע באיזה כינוי כתבתי כאן, כי זה היה כל כך סתמי בעיניי, שלא טרחתי לספר והוא לא טרח לשאול. לאחר שרמזתם שזה כינוי בעל משמעות - משהו שלא עלה בדעתי, כי אני לא חושבת בכיוונים כאלה - זה גרם לי לחשוב, אך מייד נזכרתי בסתמיות שהובילה אותי לבחור כינוי זה, והוא עדיין משעשע אותי, ואין בו שום דבר חוץ מזה.
לצערי, יצאתם מאוד סטראוטיפיים. לא שפטתי אף אחד ולא אמרתי לכם מילה רעה אחת, והנה קפצתם במגננה היסטרית, עם המון שיפוטיות והמון מילים רעות. על שום מה? על שאמרתי שיש לי יחסים טובים עם בעלי. שומו שמיים.
זה לא מפתיע אותי, שאנשים שחצי ניכר מחייהם מתנהל בהסתרה, מגיבים בהאשמה, מתקפה ופרנויה לכל מילה, ומחכים שמישהו ירים להם להנחתה עם איזו ביקורת שהם יוכלו להפריך ולהרגיש טוב יותר עם עצמם, וכשהביקורת לא מגיעה, הם ימציאו שהייתה.
זה בוודאי לא מפתיע אותי, שאנשים שמנהלים יחסים מורכבים עם המצפון שלהם, רגילים להגיב אוטומטית במגננה והצדקה עצמית. כל זה מובן מאליו מבחינתי ומאוד בנאלי. פשוט חשבתי שתהיה כאן מישהי, או מישהו, שיהיו קצת פחות צפויים. צר לי, אתם בוגדים קלאסיים וסטראוטיפיים שעסוקים בהצדקה עצמית, הצטדקות ומגננה, גם כשאף אחד לא שפט אתכם. כנראה מלחמה שמתנהלת בתוך ראשכם.